חדרי הילדים של משפחת פריגוזין

תכנון ועיצוב: טל ויסמרק רצון צילום: אהוד בן חיים

סבתא שלי תמיד הייתה אומרת שהזמן טס והילדים גדלים מהר, ולכן במקום להתלונן על הקשיים בגידול שלהם, עדיף להנות מהרגע ולהוקיר כל שנייה במחיצתם. או במילים אחרות, הם ממש עוד מעט יהיו גדולים מספיק בשביל לטרוק את דלת החדר שלהם ולתלות עליה שלט "אין כניסה"! עיצוב חדרי ילדים הוא תמיד מאתגר, כי הם באמת גדלים כל כך מהר, הצרכים שלהם משתנים וכך גם מצבי הרוח. התכנון חייב להיות מודולרי, כזה שיכול להתבגר יחד איתם ולהיות רלוונטי לאורך השנים.

בפרוייקט עיצוב החדרים לשלושת האחים לבית פריגוזין, פגשתי מקרוב את גיל ההתבגרות. כבר כשיצאנו לדרך הכרזתי ביני לבין עצמי שמה שיוביל אותי בתהליך איתם הוא לערב אותם בנעשה. היה לי חשוב שהאופי שלהם יבוא לידי ביטוי בין קירות החדרים, שהם ירגישו בנוח, שיחושו שזה המקום הבטוח שלהם. ולהפתעתי, הם שמחו לקחת חלק.

בחדר של עומר, בן ה-16, נפרדנו לשלום ממדבקות הכדורסל שעיטרו את הקיר וגם מהארון ושולחן התלמיד הכחלחלים. בחרנו בצבעוניות המשלבת אפור, שחור, לבן ומעט צהוב, כדי לייצר אוירה דרמטית יותר (בכל זאת, מדובר על גיל די דרמטי...). מיטת היחיד הנפתחת שודרגה למיטה זוגית וקבלה אופי בזכות שילוב טקסטיל בוגר יותר.

לחדר של רוני, בת ה-12, בחרנו צבעים עזים ומשמחים, שיכניסו אופטימיות לשנות ההתבגרות שלה. סט הריהוט הכבד והילדותי הוחלף ברהיטים לבנים, בעלי מראה נקי ובוגר יותר, שהיוו בסיס ניטרלי לפריטים הצבעוניים שנוספו סביבם.

שולחן הלימודים הגדול שהיה בחדר לא נוצל ונתן מראה "חנוק", ולכן הוחלט להחליפו בשולחן מינימליסטי יותר ולשלב לצידו מערכת אחסון קטנה ממתכת צבעונית, שמכילה לא מעט ספרים ומחברות. קבלנו מראה הרבה יותר אוורירי, המתאים לחדר של נערה.

ההשראה לעיצוב החדר של מאיה, בת ה-8, נולדה מהמשפט הראשון שהיא אמרה לי כשהתחלנו לחלום את החדר שלה. "אני רוצה קיר גרפיטי", היא קבעה. ילדה עם אופי חזק, שיודעת בדיוק מה היא רוצה. אבל להורים שלה זה היה טו מאץ'. אז הרכבנו קולאז' תמונות באוירה אורבנית, ופוסטר גרפיטי שעוצב לה בהתאמה אישית ובהחלט מייצר את האוירה שהיא רצתה להרגיש בחדר שלה.